מי בחיותה?

הוגה וחוזה הערב, הקומפוזיטור ונגן הקונטרבס, ראש סקציית כלי המיתר, איש אפל, איש שסוע, איש בעל כל כך הרבה צדדים, הבוהמיין המחתרתי, המשורר בסתר, חוצה תעלת למנש - פול צ'ופק ג'וניור השלישי. התחיל הכול בשנת 1958 כרון פרוכטר ובכיתה ב' הבין שזה לא יכול להימשך ככה ושינה כיוון לרוני פורת. המסלול היה מתוכנן בקפידה וברור (קפץ לגובה, שיחק כדורעף, ניגן גיטרה, ניצח על תזמורות, גידל חמורים ועיזים, הלחין, התחתן, הוליד ארבעה בנים, לקח משכנתא, שיווק תוספי מזון) עד שפגש לילה אחד בחלומו את חיותה ששינתה אותו ואת שמו לעולמים.

או בקיצור ירדן בר-כוכבא. שחקנית, זמרת, מביימת, כותבת, מוחקת ושוב כותבת (לא מוותרת). הדמות הנשית האולטימטיבית של חיותה, נערצת בכל הופעה מחדש על ידי חמישה גברים שקטים ונמעכים עם מבט אפוף אד רטוב. בנעוריה לקתה בפלטפוס, וכיום נמצאת מרחק נגיעה מהתהילה (והמזוזה). כותבת בסתר שירים עדינים שאינם עומדים בקנה אחד עם אישיותה הבימתית המחוספסת (ומוציאה בקרוב דיסק ראשון פרי עטה ולא עם הקומפוזיטור של חיותה שלא יסלח לה על זה לעווווווווווווולם). דוברת עברית, הודית במבטא כלכותאי ויידיש, נראתה לאחרונה מקושקשת ועטופה בצעיף סרוג מכותנה אורגנית ובתיקה הצהוב כמוסות 500 מ"ג קומדין. כל היודע על מקום המצאה, שלא יגלה.

נולד תחת השם פייר עמנואל חנון ונושא עד היום בהצלחה מרובה בעול הציפיות הגבוהות הקיימות מבעלי השמות המשולשים (ראה לודויג ואן בטהובן, וולפגנג אמדאוס מוצרט, אופיר פז פינס, יעל אבו קסיס וכו'). מייסד המופע ממיס הלבבות "יום אחד את תראי" בו הוא שר, משחק ומוריד חולצה. מלחיני העבר הגדולים עומדים בתור כדי להיות מגולמים על ידי פייר עמנואל חנון בקונצרטי התזמורות המובילות בארץ (יבוא יום וההיסטוריה תספר שמוצרט, ויוולדי ורוסיני היו גם זמרים נפלאים...). מרכז הכובד הגברי של חיותה מונח על כתפיו המוצקות, שלוש אוקטאבות של בס, בריטון וטנור מוסדרות בקפידה בין מיתרי גרונו ואין אישה שתעמוד בפניו כשילחש לה באזנה: "מנקר לי בראש השם הסתמי אבנר בוק, אבנר בוק, אבנר בוק, אבנר בוק, אבנר בוק".

נולד וגדל תחת השם הבדוי אריה זונשיין וכל זה ככיסוי להיותו רודולפו בעל הגרביים האדומות שאין לעמוד בפניו. ככיסוי נוסף ליכולותיו המופלאות כנגן קלידים ומלחין הוא מעצב אתרי אינטרנט, וכך לצד גדולי האומה כמו התזמורת הפילהרמונית וגדולי המלחינים שבארצנו זכתה אפילו הילדה חיותה לאתר משלה פרי עיצובו. רודולפו עזב לאחרונה במפתיע את חיי הלילה הסוערים של הדר יוסף כשהוא משאיר מאחוריו את מתילדה וגלית המומות, והחל את השלב הבא בחייו כחקלאי ואיש טבע בשרון. המאהב הלטיני רודולפו ("את שונאת אותי, ואף אני אותך, וליותר מזה אין אנו מקווים") מקפיד כיום, מדי בוקר עם עלות השחר (בסביבות 12:00), לגרוב את גרביו האדומות ולצאת על בהונות רגליו לקטוף אשכוליות ולחבק את גזע עץ הפקאן הענק שבחצרו.

מוכר גם כדניאל פיינגולד - מתופף, הוגה ומקים מעגל המתופפים הצה"לי הראשון (והאחרון). הופיע ברחבי הארץ והעולם עם חיותה, ויקטוריה חנה ואבי הזמר. נולד בהרי ירושלים וגדל בנטף, וגדל וגדל וגדל והיום הוא כבר יותר משני מטר. כמה ארוך - ככה מתוק.

מחוץ לחיותה קוראים לו עידו בוקלמן. הנגן המצטיין של הלהקה (6 שעות נגינה בממוצע ביום בכל תנאי מזג אוויר). מוביל ומלחין בעוז ללהקת הג'אז החופשי שלו - העכברושים (שם הוא עומד בהופעות ותוכלו לראות את מלוא המטר תשעים וחמש שלו). שולט שליטה מוחלטת בכמות בלתי נתפסת של פדלים שמונחים לרגליו (לאחר אחד מקטעי הסולו שלו ניגש אליו מפקד חיל האוויר שנכח במקרה בחיותה וניסה לעניין אותו בקורס הקרוב מטעמי השליטה המופלאה בפדלים וגם ההתמודדות שלו עם מהירויות על אנושיות). חיותה יצאה במבצע נושא פרסים ובו מי שתופס את עידו ברחוב בלי גיטרה ובלי סנדוויץ' מקבל כרטיס להופעה הבאה בסרי לנקה.