מי זאת חיותה?

חיותה היא פנטזיה מוזיקאלית-תיאטרלית על פי כתבי חנוך לוין, מופע בין-תחומי שנע בין עולם התיאטרון, השירה, הסיפורת והמוזיקה.

ליצירת חיותה חברו יחדיו המוזיקאי רוני פורת, שהלחין את שירי המופע, השחקנית והבימאית ירדן בר-כוכבא, השחקן והזמר עמנואל חנון, והמלחין והפסנתרן אריה זונשיין שתרם למופע שני לחנים. אליהם הצטרפו המתופף דניאל פיינגולד והגיטריסט עידו בוקלמן. המופע עלה כ-80 פעמים בין השנים 2005-2013, וזכה לביקורות נפלאות ומפרגנות, לצד כמה ביטויי זעזוע.

איך הכל התחיל

חיותה החלה את דרכה במגירות של רוני פורת - מלחין ומנצח של "מוסיקה רצינית" וחובב חנוך לוין. רוני לקח את הטקסטים ה"סיוטיים / פיוטיים" של לוין והלחין אותם ללא כל מחויבות לתאריך ביצוע, וזאת כתחביב ומנוחה מהפרטיטורות הסבוכות של סטרווינסקי.

לאחר שהצטברה כמות נאה של לחנים, החליט רוני להעלות את השירים במופע קטן. היה זה אך טבעי להעלות את המופע במסעדת "המטבח של רמה" בישוב נטף, שנמצאת מרחק הליכה מהמקום בו נולדו השירים, בצריף של רוני. ב"גרסת המסעדה" חיותה עדיין לא זכתה לשמה. המופע כלל אסופה של שירים וטקסטים של חנוך לוין, שמאוחר יותר עוצבו והפכו למופע הבימתי. היה נעים, מקסים וטעים.

איך הכל המשיך

בעקבות התגובות החמות למופע הראשון לא נותרה לנו כל ברירה אלא לצאת למסע הופעות. ואכן המופע נדד ברחבי הארץ, ממעלות תרשיחא ועד לקיבוצים בנגב, מירושלים ועד לתל אביב. המופע עלה כ-80 פעמים באולמות קטנים וגם גדולים, מול קהלים מגוונים, צעירים ומבוגרים, ובין היתר חיותה הופיעה בפני חברי קיבוץ המומים, עובדי בנק שהיו בטוחים שחייזרים נחתו לתוך שגרת יומם, חבורת אברכים משועשעים העומדים בפאתי קהל ירושלמי בשבוע הספר, בני נוער הלומי הורמונים שעדיין חיים לנצח ולא מבינים למה חיותה באה לספר להם שלחיים יש עוד צד, ועוד רבים וטובים אחרים.

פרס התיאטרון

בשנת 2006 חיותה זכתה בפרס התיאטרון בקטגוריית הצגת הבידור של השנה.

הקלטת הדיסק

עם רדת המופע מהבמה חברו האמנים ליצירת אלבום המכיל את כל השירים והקטעים הטקסטואליים והמוזיקאליים ובהשתתפות אמנים ונגנים אורחים. באתר תוכלו להאזין לכל שירי הדיסק וגם לצפות בחוברת עם המילים. הנה, לחצו כאן.

חיותה - הדור הבא

ואחרי שכבר חשבנו שחיותה סיימה את חיי הבמה שלה לעד, בשנת 2019 בית הספר לאמנויות הבמה במכללת סמינר הקיבוצים העלה את חיותה בהפקה חדשה, בהשתתפות תלמידי שנה ג'. ירדן בר-כוכבא ביימה את המופע ורוני פורת ניהל אותו מוזיקאלית ביחד עם אריה זונשיין. לראות את חיותה מקבלת חיים חדשים, צעירים ובועטים, עם תנועה ומחול, היתה חוויה נהדרת ומרגשת מאוד. צפו בקטעים מהמופע.

ומה הלאה?

עבורנו, היוצרים והמבצעים, חיותה הייתה הגשמת חלום שלא חלמנו. במשובת נעורים (יחסיים) יצרנו וביצענו את המופע המקסים הזה מתוך אנרגיית יצירה ועשייה שהגיעו מהטקסטים האלמותיים של חנוך לוין ועוררו בנו חדוות עשייה חברית משותפת והנאה גדולה.

היום, שנים אחרי שהמופע ירד מהבמות, חיותה עדיין מתנגנת בראשנו, בזיכרוננו וגם בזיכרונותיהם של רבים שהגיעו למופעים וחוו את החוויה המיוחדת כל כך. טקסטים מהמופע הפכו למטבעות לשון ביומיום שלנו ונדמה שהיא מעולם לא ירדה מבימת חיינו וכנראה לא תרד.

ואולי, אולי כשנהיה זקנים מספיק בשביל לא לקחת את עצמנו ברצינות רבה מדי, נאסוף את שאריותינו ונעלה עוד פעם אחת על הבמה כשבידינו עצמות הממותה ובגרוננו הד קולה של חיותה...

תודות

תודות מקרב הלב לרוסליה חפץ על ההפקה, השותפות המקצועיות והעידוד מתחילת הדרך ועד להגשמת חלום חיותה, לאלה חפץ על ההתרוצצויות האינסופיות בגיבוי חיוך ענק ולב רחב בתחילת הדרך, לרינת אבישר על השיווק וההפקה, למזל הראל על הליווי והצילומים בהופעות בכל הארץ, לצלמים רונן הירש וכרמית חסין שהשכילו להוציא אותנו אפילו עוד יותר יפים ממה שאנחנו באמת, לגיל אסייס ושי סעדיה המפיקים המוזיקאליים על העצות והרעיונות, על סבלנות אין קץ ואינספור שעות נעימות יחד באולפן, ליקירי חיותה לדורותיהם, לרוכשי הדיסק, למוטי קירשנבאום ז"ל על התמיכה, למשפחות שלנו ששמעו בלי סוף מילים "לא חינוכיות" בבית והבליגו, למסעדת "המטבח של רמה" על נתינת הבמה הראשונה מבלי "לבדוק בציציות" (ולגלות מול הקהל שאמנם ציציות לא אבל ציצים כן, והרבה). תודות גם למוזיקאים ליאן חנון, קאמי מלץ, מרגלית גפני, עדן ברקת, יותם בן אור, אורי ברכה, עלמה גוב ונירי בועזסון על תרומת קולם ונגינתם, לעידן אלתרמן, יעל לוונטל, תומר שרון, אורי גוטליב וליליאן ברטו שהופיעו איתנו כאורחים במשך השנים והיוו השראה ליצירת חומרים חדשים, לילדים (לשעבר) עדי, כרמל, עילם, עמרי ולילה שעלו איתנו על הבמה להדרנים והשתתפו בכוריאוגרפיה השנויה במחלוקת, ליוני רכטר ועמוס בן דוד על ההקשבה והעצות החכמות והמוזיקאליות בראשית הדרך.

והתודה הכי גדולה היא לחנוך לוין, שבלעדיו אנא אנו באים.

רוני, ירדן, עמנואל, אריה, דניאל ועידו.